דיסק קשוח

בדקנו את הכותר האחרון של רידיק בכיסוחו של וין דיזל

חדש? חדיש? מחודש?

גם לנו לקח קצת זמן להבין מה הולך פה, ומה קיבלנו כשפתחנו את העטיפה של המשחק, אז בואו נעשה קצת סדר - המשחק The Chronicles of Riddick: Assault on Dark Athena הוא המשחק השני בסדרה של רידיק, שהתחילה בשנת 2004. בנוסף לכותר החדש, צורפה גרסה מחודשת ומשופרת של המשחק הראשון בסדרה, הלוא הוא The Chronicles of Riddick: Escape from Butcher Bay. אחרי שהבנו מה קורה פה, בואו נתרכז במשחק.

אוקיי.. הבנו, משחק חדש. ומה עכשיו?

למי שלא זוכר או לא הכיר בכלל, בכותר הראשון על ריצ'רד ב. רידיק להמלט מהכלא השמור בוצ'ר ביי. כיאה למשחק יריות מגוף ראשון, ריצ'רד שלנו לא הולך להמלט בעזרת בדיחות חריפות שהיו מפילות את השומרים מצחוק (כי אחרת המשחק היה בקטגורית ההומור..), אלא ע"י כיסוח חד ומסיבי. כמו שאנחנו אוהבים. בפרק השני בסדרה, שבו אנחנו עוסקים, העלילה במשחק ממשיכה כמעט היכן שנעצרה בקודמו. ריצ'רד, שמדובב כולו ע"י השחק וין דיזל וללא ספק מוסיף לאלמנט הקשיחות במשחק, מתעורר בחללית עם חברו ג'ונס שעזר לו להמלט מבוצ'ר ביי בפרק הקודם ומגלה שנחטף ע"י שכירי חרב, שהופכים גופות אנושיים לאנדרואידים חסרי מוח שנשלטים מרחוק ע"י אנשים בספינה. למזלו של ריצ'רד, הוא מצליח להמלט כאשר באים לקחת את חברו ג'ונס וכאן בעצם מתחיל הפרק השני – בוא יאלץ ריצ'רד להסתובב בספינה, להרוג אוייבים ולמצוא את דרכו בנבכי הספינה, דבר שהוא לא קל בפני עצמו ויעשה בעיקר ע"י שימוש ביכולתו לראות בחושך.

משחקיות

דבר ראשון, תורידו את הבאסים! כמו שאמרנו, הקריינות במשחק נעשית ע"י השחקן וין דיזל ואין מה לעשות - לבחור יש קול ממש נמוך.

השליטה בשחקן היא פשוטה ונלמדת די מהר, גם במקרים של קרב אגרופים, היות ואין אלמנט של מכות קומבו (combo) כמו במשחק Prototype לדוגמא. תזוזת השחקן נעשית ע"י שני הג'ויסטיקים – השמאלי תזוזה קדימה, אחורה ולצדדים והימני שולט על המבט, מה שיוצר את האופציה ללכת לכיוון אחד ולירות לכיוון שני.

רוב המשחק מתרחש בתעלות אוורור, פירי מעליות ועוד כל מני מקומות ששמורים לעכברים ולריצ'רד שלנו. בחלק מהמקומות, תמצאו בני אדם משוטטים, המנסים לברוח גם כן ובעיקר יעכבו אתכם עם סיפורי מעשיות. מומלץ בחום ללכת להכין קפה בזמן הזה, היות ואין שום תועלת עלילתית בשיחות האלו פרט לבכיינות הרגילה של "אכלו לי, שתו לי.." מצד הקורבנות שיפנו אליכם.

מה שכן אהבנו במשחק הזה, הוא קמצוץ של אלמנט ממשחקי הרפתקה. כן, הרפתקה! באחד החדרים הראשונים לדוגמא, ע"מ להתקדם, עליך להביס את האנדרואיד החמוש, להשתמש בנשקו ע"מ לנפץ חלונות שרק ע"י ניפוצם אפשר לעבור בהם, בשביל לטפס על ערימת קופסאות ולהתלות על קומץ כבלים כדי לעבור לצד השני. שיואו. טוב, אולי זה לא משחק הרפתקאות קלאסי, אבל כן צריך פה ושם להפעיל את הראש ולהיות יצירתי ע"מ להתקדם בשלבים. אם אתם לא כאלו שאוהבים להפעיל את הראש, במשחק קיימת מערכת HINTS, שתעזור לכם בשעת הצורך. האמת, המערכת הזו לא כל כך יעילה ואני חייב להודות שלא פעם ולא פעמיים הייתי צריך לגגל את המשך התקדמותי במשחק. חבל, כי יש שלבים שבאמת נתקעים בהם קצת, וזה מחבל מעט בהנאה ובאקשן ממשחק יריות.

הגרפיקה עצמה נאה ביותר, מפורטת ובגרסה שאנחנו בדקנו את המשחק (גירסת PS3) לא נראו באגים. החסרון היחיד שקצת צרם מבחינת הגרפיקה זה דווקא ההצללה – כשמתקרבים לקירות, צילו של רידיק נראה כאילו אנחנו רואים סרט בקולנוע ומישהו ברוב חוצפתו קם ומסתיר. בנוסף, נראה שהחלקים המוארים במרחב שרירותיים לגמרי ולא כל כך מתייחסים למיקומים של המנורות בפועל.

ההשקעה במשחק ניכרת ואין ספק שעומד פה כותר ראוי, במיוחד למי שאוהב משחקי יריות גוף ראשון בשילוב משחקי התגנבות סטייל Splinter Cell.