משולש ברמודה. וויליאם הטייס זורק לאוויר עוד משפט מזלזל על ההעלמויות המסתוריות של כלי הטיס והשיט באזור, ואז.. מנועי המטוס עולים באש; המטוס נחצה לשניים וצולל אל האדמה תוך כדי מאבק אימתני של הטייס לנחות נחיתת חירום; תלויים על שברי המטוס, צעקה מסתורית מפלחת את הדממה; אחד מהניצולים נאכל על-ידי יצור מסתורי: לא, זהו אינו תיאור של הפרק הראשון בסדרה "אבודים", אלא סרטון הפתיחה במשחק הפעולה-יריות גוף שלישי Dark Void מבית Airtight Games.
We're not in Kansas anymore
עלילת המשחק עוקבת אחרי וויליאם אוגוסטוס גריי, טייס מטען המתרסק עם מטוסו באיזור משלוש ברמודה, ומשוגר לעולם מקביל שבו נמצאים מספר בני אדם נוספים הנקראים "הניצולים". העולם המקביל רווי באוייב חייזרי מר ואכזר בשם "The Watchers", הנראה כסוג של טרמינייטור מצוייד בנורות ניאון, אם תרצו. בעזרתו האדיבה של ניקולה טסלה, שגם כן נמצא בעולם הזה, משתמשים הניצולים בטכנולוגיה של ה-Watchers עצמם על-מנת להילחם בהם ולחזור לעולמם הטבעי.
אך עם כל הכבוד לסיפור המושקע, החיבור לעלילה לוקה בחסר. העלילה אינה מתבהרת עם תחילת המשחק, ואותה לומדים בדיעבד, תוך-כדי ההתקדמות. גם אחרי שקיבלנו את הגביע של ה-"Prologue" לא היה לנו ברור איך וויליאם שלנו הגיע מטיסה פשוטה במטוס מטען, ליקום מקביל, חייזרים, ונשקי לייזר.
תלויים בין שמיים וארץ
המשחק מתחיל במצב המשחק הקשה ביותר- הטיסה, וחבל. עוד לא הספקנו להגיד שלום, וכבר מצאנו את עצמנו מרחפים בעזרת רקטה אישית סטייל רוקטיר, רודפים אחרי חלליות חזיירים מהירות ומיומנות יותר. הרקטה תלווה אתכם לכל אורך המשחק ותעזור לכם בטקטיקות שימושיות כדי להביס את יריבכם במצב רחיפה, אבל היא כלל לא פשוטה להפעלה במצב טיסה.
אחרי שהתאוששנו מהסחרחורת שקיבלנו ממשימות הטיסה, המשחק ממשיך במצב משחק יריות מגוף שלישי קלאסי. בעזרת נשקים התחלתיים ומספר נשקים שתאספו בדרך, תפוצצו את אוייבכם המרים לאורך השלבים. האוייבים שחיסלנו בהצלחה, יפלטו Tech Points למשך מספר שניות מההרג, שאותן נוכל לאסוף אם נהיה מספיק זריזים, על מנת לרכוש שדרוגים לנשקים קיימים בתיבות מיוחדות הפזורות ברחבי השלבים. היצע הנשקים במשחק מוגבל ביותר, מה שיוצר חוויה מונוטונית מעט, אולי הנקודה החלשה ביותר במשחק.
המשחק מתרחש לרוב באיזורים הרריים ומצוקים המאפשרים לשחקן להלחם ואף לתפוס מחסה בצורה מאונכת (Cliffhanger), כלפי מעלה או מטה. זהו מצב המשחק המעניין והמרענן ביותר אך מאוד ליניארי וחוזר על עצמו, ודי ממצה לאחר מספר משימות.
לחימה בעצימות גבוהה
המשחק מורכב משלוש אפיזודות, כאשר כל אפיזודה בנוייה ממספר פרקים. פרקי המשחק בנויים לרוב בצורה זהה: תדרשו להגיע למקומות גבוהים במיוחד, מה שיצריך מכם לחימה אנכית, לצד ירי מגוף שלישי טיפוסי. בחלק מהמשימות ילוו אתכם "שורדים" אחרים, מצויידים בנשקים אך לא בבינה, שינסו לסייע לכם בהתגברות על האוייבים הפרוסים. תודה, העיקר הכוונה. המשימות ה"פיקנטיות" יותר, כוללות פעילות אווירית שונות.
את המשימות האוויריות תבצעו בעזרת הרקטה שאותה תשאו על גבכם ואיתה תוכלו לרחף ואף לטוס במהירויות גבוהות, אך היכולת לפגוע במטוס אוייב בזמן טיסה שמורה למיומנים ביותר בלבד, והיא נושקת לבלתי אפשרית. לרוב, נתמודד מול כלי טייס חייזריים על-ידי השתלטות על מושב המפעיל, בזמן נפילתו הכואבת של הטייס המקורי אל מצולות ה-Void.
דרוש ליטוש
הרעיון העומד מאחורי המשחק נחמד ביותר, אולם הביצוע פושר לגמרי. המשחק רצוף בבאגים שאינם אופייניים למשחק בסדר גודל כזה, כמו למשל הליכה דרך קירות, דמויות משחק אחרות ועצמים הפזורים בשטח מצד אחד, וחוסר יכולת להתקדם במקומות טבעיים לגמרי, כמו גרמי מדרגות או מסדרונות פתוחים מצד שני.
הבינה המלאכותית שבה מצויידים האוייבים במשחק אינה גבוהה יותר מבינתו של כדורגלן ישראלי ממוצע. לא פעם ולא פעמיים, אוייבים פשוט עמדו לידינו במקום לתקוף אותנו. חבריהם לא היו חכמים יותר, כאשר חלקם ירו ללא הפסקה על קיר מסכן, כשאנחנו מצויים בכלל שלוש קומות מעליהם וללא קו ירי כלל. כמובן שעל שיפור עמדות של החייזרים אין כמעט על מה לדבר. גם אם כבר פגעתם באוייב מספר פעמים, הוא ימשיך לצוץ מאותו מקום בדיוק, מה שיקל עליכם להשיג את גביע ה-"50 פגיעות ראש", אך יוריד משמעותית את האתגר במשחק.
כל זאת, בנוסף למוסיקת הרקע שבחלק גדול מן המשימות פשוט בלתי נסבלת (למרות שהולחנה על-ידי מלחין הסידרה Battlestar Galactica), המונוטוניות המשעממת שאותה כבר ציינו, היצע נשקים מוגבל ביותר וכמובן מחסור במצב משחק מרובה משתתפים לצד כ-8 שעות משחק בלבד במצב יחיד, פשוט הופכים את הכותר הזה למיותר בין הררי משחקי היריות למינהם, שחלקם טובים יותר בכל פרמטר אפשרי.
Dark Void הינו הכותר הרציני הראשון של Airtight Games, מפתחת המשחק, לצד Capcom המפיצה. נקווה שהחברה הצעירה תפיק את הלקחים מהמשחק הראשון ותיישם אותם אולי, מי יודע, במשחק ההמשך Dark Void 2.
לסיכום
הטוב: לחימה אנכית מרעננת הרע: באגים למכביר, בינה מלאכותית נמוכה, מונוטוניות משעממת, אורך חיים
אני ממליץ לכל מי שהתאכזב מהמשחק , אבל יש לו חיבה למשחקי רטרו, לקנות את Dark Void Zero בסטים או בDS. זה משחק עם קונספט דומה שהוא בעצם סוג של הכלאה בין מטרואיד לבין משחק האטארי Hero (המשחק הראשון שנתן לנו לשלוט בגיבור מעופף). במשחק הזה לשם שינוי חייבים לרחף ולירות בו זמנית כדי להצליח למהלך כל אורך המשחק (הוא יחסית קצר).
כולם אומרים שהוא בינוני מינוס... אין אחד שאמר שזה משחק טוב. זה מדהים כי ברוב המקרים אין החלטה פה אחד ותמיד תמצא מישהו שאומר שהוא טוב / רע.
כנראה שזה ממש משחק רע :)
סגור
3.
רוב הביקורות שאנחנו נותנים כאן הם חדשות ולא רטרו :) (לת)
רוב הביקורות שאנחנו נותנים כאן הם חדשות ולא רטרו :)
משחק שהיה צריך ליות טוב ממש שיעמם תחת אין כל כך מה ליראות במשחק מה שמגניב זה התנועות והתעופה ועוד המדובב שמדבב את נייטן דריק באנצ'ארטד שנתן משחק מעולה לא עזר בשום צורה!!